הסיפור שלי

 
 

לחולל שינוי –הסיפור שלי

מאז ומעולם אהבתי אנשים. הקשבתי להם והם הקשיבו לי, רצו לשמוע מה יש לי לומר.

ידעתי שאני רוצה וחייבת לעבוד עם אנשים. עוד לפני שידעתי מה ואיך.

"התגלגלתי" ללימודי הוראה. מהר מאוד הבנתי שלא כאן נמצאת התשוקה האמיתית שלי.

סיימתי ללמוד אך לא הלכתי ללמד. עשיתי דברים אחרים. ואז התערב ה"גורל": פוטרתי מעבודתי ופניתי לתחום ההוראה. תוך חודש ימים עמדתי מול כיתה.

עבדתי עם אוכלוסיות שונות: ילדים בסיכון, מבוגרים, נוער ועולים חדשים.

במהלך השנים הבנתי שאני מביאה משהו קצת אחר, שונה, לא ידעתי לקרוא לזה בשם.

גיליתי שחשוב לי לתת ערך נוסף לאלה שאני עומדת מולם, משהו שלא כתוב בתוכנית הלימודים. הבנתי שהדבר החשוב לי מכל היה הרגשת התלמידים, ללא קשר למקצוע אותו לימדתי.

באופן טבעי המשכתי ללמוד תחומים הקשורים להעצמה אישית: הנחיה ,אימון אישי, דמיון מודרך ועוד. תחומים העוסקים ב"אני" האישי.

הבנתי שאנשים רבים נמצאים בדרך. הרבה מהם פוחדים. כולם מחפשים מזור ותרופה לבעיות ולתחושות שעולות בהם אך לא כולם יודעים איך לשנות וחוששים מהלא נודע שטומן בחובו השינוי.

גיליתי שחשוב לאנשים שיקשיבו להם וחשוב להם לקבל הנחיה והדרכה.

התהליך הארוך שעברתי בעצמי לאורך השנים הוביל אותי לתובנה והבנה כי תפקידי ויעודי הוא להיות מורה: להנחות ולהוביל למקום שאחרים בוחרים ללכת, לעזור להם לעשות את השינוי שהם רוצים אך אינם יודעים איך.

אני נמצאת במסע אינסופי למציאת מקורות השמחה, האושר והתשוקה לשנות, להתעצם ולהעצים את אותם אנשים הנקראים בדרכי.

הגורל הפגיש אותי עם אובדן פתאומי של בן זוג, התמודדות אינסופית עם מצבים, מחשבות והחלטות רבות.

זה הסיפור שלי .

הסיפור שלי יכול להיות סיפור של כל אחד שעבר אובדן ומשבר. הכלים שיש לי עזרו לי להתמודד והספר שכתבתי עזר לי להבין לשחרר, ולהמשיך הלאה.



ורדית גולד מוזס