הילד המתבגר

האם אני מקשיבה לעצמי ?
7 באוגוסט 2017
לחץ לחץ תרדוף
7 באוגוסט 2017

הילד המתבגר

"אני פוחד , אני מתוסכל, לא יודע איך להתנהג או מה לעשות, כל דבר שאני עושה- יש להם מה להגיד. ההורים שלי כל הזמן מתווכחים ומדברים עלי, מה לעשות איתי, ולמה אני מתחצף ולא מדבר יפה, מה לא בסדר איתי?"

זה היה שיתוף של מתבגר הנמצא באי שקט, מפריע בכיתה, לא מסוגל להתרכז. הוא מרגיש  שמכל הכיוונים משדרים לו ש"משהו לא בסדר אתו".

ואני יושבת מולו מקשיבה לו  בקשב רב, מאפשרת לו  לדבר על פחדיו , על תסכוליו, שואלת אותו שאלות ומנסה להבין  מה באמת מפריע לו.

בסוף הפגישה הוא אומר לי  "תודה. תודה שהקשבת לי".

הקשבה – זה כל מה שהילד המתבגר  שלכם באמת זקוק לה.

הידעתם שהמתבגר  בתקופה הזו מרגיש בודד ?

 לכן, חשוב מאוד ללמוד לפתח עם  הילד המתבגר תקשורת טובה ונכונה המבוססת על  הקשבה אמפטית תוך רצון להבין את רגשותיו תחושותיו, ודעותיו ללא שיפוטיות.

לא חייבים להסכים עם כל מה שהוא אומר אך גם לא לבטל . חשוב לזכור  שהקשבה אין פירושה הסכמה.

יכולת ההקשבה ללא שיפוטיות מעבירה למתבגר את המסר שאתם מקבלים אותו כפי שהוא גם אם אינכם מסכימים אתו.

זו הדרך לקיים  את השיח ולעזור לו לעבור את  התקופה הזו יותר בקלות.

איך מקשיבים?

  • חשוב לפנות זמן מיוחד להורה ולמתבגר. המתבגר זקוק לתשומת לב מלאה כשהוא רוצה לדבר.
  • כשאתם מקשיבים, עשו זאת בכוונה מלאה ובריכוז. שימרו על קשר עין ונסו להבין מה בדיוק  הוא רוצה לומר לכם.
  • הימנעו משיפוטיות ומהכנה של "נאום" האומר  מה דעתכם בנושא, מה צריך לעשות ואיך היה כשאתם הייתם בגילו.

הקשבה אמפטית  תאפשר לכם ההורים לפתח עוץ תקשורת  טוב יותר עם המתבגרים שלכם ותוביל למערכת יחסים בוגרת ומכילה.

ורדית גולד מוזס